Lipnice nad Sázavou

אנדרטת השתיקה

הדרך הנוחה ביותר לעשות את המסלול היא לחנות בפאתי הכפר ליד מפעלי האבן.

את ה-GPS תכוונו ליעד Dolní Město, u mostu.

ומשם סעו לכיוון הכפר ליפניצה נאד סאזבו (Lipnice nad Sázavou), אחרי כ-200 מטר תיראו מימין חניה קטנה ומשמאל את האנדרטה הראשונה.

 

האנדרטה Nomen Omen פוסלה על ידי רדומיר דבורז'אק, כמחווה לליפניצה ולמסורת חציבת האבן המקומית.

אותיות גרניט המרכיבות את הכיתוב ליפניצה "זרוקות" על הקרקע, ואילו האותיות המרכיבות את המילה "גרניט" עומדות כמגדל קוביות.

מהאנדרטה נרד במורד הגבעה לכיוון ממנו באנו ואחרי כ-20 מטר תהיה כניסה שמאלה לשדה החקלאי, שם עומדת חבויה מעט, האנדרטה "ראש 22" של ירוסלב האשק.

דמות ראש בגובה 2.65 מטר ובמשקל 18 טון עשוי גרניט, שהוצב כאן על ידי הפסל רדומיר דבורז'אק, האנדרטה נקראת "ראש 22" (XXII) על שם הרומן האנטי מלחמתי המפורסם של ג'וזף הלר. האנדרטה מורכבת משמונה חלקים, כאשר קטע העין השמאלית והחלק האלכסוני של החלק העליון של הראש הוסרו ועומדים  בסמוך. על החלקים השונים תמצאו ציטוטים מ"החייל האמיץ שוויק" בעשר שפות – כולל עברית.

 

לאחר שביקרנו את הראש, נוכל להתפנות לביקור ב"אנדרטה הלאומית של האזנות הסתר" הנמצאת במחצבות הגרניט הנטושות. קבוצה של סתתים צעירים חצבה תבליטים של כמעט שלושה מטרים המייצגים אוזן, פה ועיניים ענקיות – לזכר ימי הריגול תחת המשטרים הקודמים. הפטרון של כל היצירה, הינו ריצ'רד האשק, נכדו של הסופר ירוסלב האשק.

 

נחזור כפי שהגענו, נחלוף על פני הרכב ונמשיך עד לפניה ימינה לשביל המסומן ירוק. נלך איתו ישר כל הזמן, עד שיתחלף לצהוב הפונה ימינה. הוא יוביל אותנו למחצבה הראשונה "עיני הזהב". אמנם זה הפסל הראשון שניראה, אבל הוא האחרון שסותת. הוא סותת ב-2007 ועליו עבד רדומיר דבורז'אק בעצמו.

כעת נחזור לאחור, על השביל. המסומן צהוב, לא לפספס את הפניה.

השביל יעביר אותנו את הכביש ואז נטפס על הגבעה (שימו לב, לפני פנסיון silentium השביל עובר שמאלה).

עם השביל הצהוב נגיע למחצבה הבאה ובה הפסל "אוזנו של ברטשניידר", על שם הבלש ברטשניידר,  השוטר החשאי מהרומן של ירוסלאב האשק – "החייל האמיץ שוויק".
תנוך האוזן בגודל שלושה מטרים נחצב על ידי קבוצת סתתים צעירים בהנהגת האמן רדומיר דבורז'אק. הפיסול נמשך 3 חודשים, ומספרים כי המשקיע היחיד היה שומר מקומי, שתרם בקבוק אלכוהול לפסלים.

 

נמשיך עם השביל הצהוב עד שנגיע להצטלבות עם השביל האדום, ניקח שמאלה ונעלה למחצבה השלישית, שם נפגוש את "פה האמת".

נסיים את הביקור ונחזור על השביל האדום לכיוון הכפר כשמולנו תופיעה הטירה הנישאת מעליו.

טירת ליפניצה, מטירות האצולה הצ'כיות הגדולות מראשית המאה ה-14, שהוקמה על ידי משפחת אצולה מליכטנבורג.  הטירה נבנתה על רכס סלעי בין שתי גבעות כדי לשמור על האזור כולו. שופצה מחדש כבית מגורים בסגנון גותיקה מאוחרת במאה ה-16. אדריכלות מונומנטלית יפהפייה עם קפלה גותית, מרתפים גדולים ונוף נפלא של הסביבה מהטירה.

ירוסלאב האשק

בן למשפחת חקלאים מדרום בוהמיה. סבו מצד אביו היה חבר בפרלמנט הצ'כי והשתתף במרד של 1848.

אביו יוזף האשק, היה מורה למתמטיקה וקנאי דתי שחלה בסרטן וכדי להתמודד עם הכאב צרך כמויות של אלכוהול שבסופו של דבר הרג אותו. מה שהביא את אם המשפחה להישאר בעוני מחפיר עם שלושת ילדיה.

בגיל ארבע אובחן מום בליבו ובבלוטת בלוטת התריס ולכן בילה עם אחיו זמן רב בכפר אצל סבו. בילדותו קינא באחיו בוהוסלב ואף ניסה כמה פעמים לפגוע בו כתינוק. מאוחר יותר הם ניהלו מערכת יחסים קרובה ביותר. בוהוסלב שתה למוות שנה לאחר מותו של ירוסלב.

לאחים האשק הייתה ילדות רגילה, חדורה בהרפתקאות עם בני גילם וקריאה של ספרי קארל מאי וז'ול ורן.

אבל הכל השתנה בהיותו בן 11, מלח לשעבר בשם ניימצ'ק עבר לגור בשכנות אליהם. האשק נכרך אחריו והוא לקח ממנו כספים שהאשק גנב בבית, החל לקחת אותו לפאבים ובתי בושת ושם לימד אותו לשתות. בנוסף, הוא קיים יחסי מין עם חברתו לעיני האשק, מה שגרם לו לטראומה לכל חייו.

 

לאחר סיום לימודיו החל לעבוד בבנק סלאביה, אך עד מהרה החל להתפרנס אך ורק מעיתונות וספרות. באותה תקופה הוא פגש גם אנרכיסטים צ'כים והחל לנהל חיים בוהמיים.

בשנת 1907 הוא הפך לעורך כתב העת האנרכיסטי קומונה ונכלא לזמן קצר בשל עבודתו ובאותה השנה התאהב בירומילה מאיירובה שלימים, למרות התנגדות הוריה, נשא לאשה אולם לאחר שנה של נישואים, ירומילה חזרה להוריה.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה התגורר האשק עם המאייר יוסף לאדה, שאייר מאוחר יותר את החייל האמיץ שוויק.

בשנת 1915 התגייס האשק בסתר לצבא ויצא לחזית גליציה ברוסיה, כמה חודשים ישב בשבי ולאחר מכן הוחזר לצ'כוסלובקיה.

במרץ  1918 יצא הלגיון הצ'כוסלובקי במטרה להצטרף לחזית המערבית דרך ולדיווסטוק. האשק שהתנגד ללגיון, נסע למוסקבה, שם החל לשתף פעולה עם הבולשביקים.

בדצמבר 1920 הגיע לצ'כוסלובקיה. הוא נשלח לצ'כוסלובקיה על ידי הסובייטים כדי לארגן תנועה קומוניסטית.

ב- 25 באוגוסט 1921 נסע האשק לליפניצה נאד סזאבו עם הצייר ירוסלב פאנושא ואשתו. הוא כבר היה חולה מאוד וכאן החל לכתוב את יצירת המופת שלו, שוויק.
בסופו של דבר כבר לא יכול היה לכתוב והוא הכתיב את הפרקים האחרונים….

הוא נפטר ב -3 בינואר 1923 מהתקף לב.

 

החייל האמיץ שוֶוייק

רומן סאטירי מ-1923 העוקב אחר עלילותיו של סוחר הכלבים יוזף שווייק, היוצא מביתו עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בדרכו לחזית שאליה לא הגיע מעולם.

הרומן מותח דרך עיניו התמימות-ערמומיות של שווייק ביקורת חריפה על המוסדות השנואים על האשק: הצבא, הכנסייה הקתולית, הבירוקרטיה, המונארכיה האוסטרו-הונגרית וראש לכל, הטבח חסר התוחלת שבמלחמה.

רוב דמויות הספר מבוססות על אנשים אמיתיים אולם הם מוקצנים לצורך הסאטירה.

eXchange

Exchange – ברובע היהודי. הצ'יינג' הוותיק מכולם. בכניסה לרובע היהודי מכיוון כיכר העיר העתיקה (השעון)

Alfa Prague

צ'יינג' אלפא. אם תעמדו מול הכניסה הראשית לקניון הפלאדיום, לכו שמאלה עד קצה הבלוק, ממש בפינה תמצאו את המקום.

Politických vězňů 1599

רחוב מקביל לכיכר ווצלאב. הרחוב שעולה לכיוון בית האופרה, בבלוק האחרון מצד שמאל.