אילו פראג לא הייתה קיימת, אולומוץ ללא ספק הייתה כובשת את התואר בירת המדינה, או לפחות העיר ששווה לבוא אליה שוב ושוב. עם ארכיטקטורה מרהיבה, בתי קפה נהדרים ואווירה ייחודית, אך עדיין כזו שטרם התגלתה באופן נרחב על ידי התיירים, אולומוץ היא ללא ספק אלטרנטיבה תיירותית טובה לפראג הצפופה.

אולומוץ ממוקמת במיקום נוח למטיילים ברכבת או ברכב. מסילת רכבת ישירה מחברת את אולומוץ עם פראג מכיוון אחד ועם סלובקיה ופולין מהצד השני. מרחק של מעט יותר משעתיים נסיעה ברכבת, מאפשר בהחלט לנסוע לשם כטיול חד יומי מפראג. גם לנוסעים מקראקוב (פולין) לפראג או ברנו, אולומוץ יכולה להוות נקודת עצירה מעניינת.

היסטוריה בקצרה.

העיר שנוסדה במאה ה-11 מהר מאוד הפכה לאחת הערים החשובות באזור וב-1187 היא הופכת לבירת מוראביה. במחצית השנייה של המאה ה-15 שימשה העיר מספר פעמים כמקום מפגש מלכותי.

תור הזהב שלה נמשך עד המאה ה-17, תקופת מלחמת שלושים השנה, אז היא נכבשה על ידי האימפריה השוודית ששלטה בה לאורך שמונה שנים (1642–1650). עם נסיגת השוודים נותרה העיר בחורבות, מאבדת את חשיבותה ואת תואר "עיר הבירה" לטובת ברנו.

עם התיעוש וקו הרכבת החדש שנפתח במאה ה-19 העיר חזרה למסלולה אך לא הצליחה להחזיר את מעמדה. עד שלהי המאה ה-19 הייתה רובה של העיר בין החומות, ורק לאחר מלחמת העולם הראשונה, עם ייסודה של צ'כוסלובקיה, הורחבה העיר ואוחדו לתוכה שתי עיירות שכנות ו-11 כפרים מסביבתה.

כיום, עם כמאה אלף תושבים, היא העיר השישית בגודלה בצ'כיה. באולומוץ נמצאת גם האוניברסיטה השנייה בגודלה בצ'כיה, אוניברסיטת פאלאצקי, שנוסדה בשנת 1573.

מה לעשות באולומוץ.

כאמור, אולומוץ מתאימה לביקור קצר, אבל בהחלט שווה ללון בה לילה או יותר. ניתן לבקר בעיר עצמה, אבל אם באים עם רכב, ניתן לטייל גם באזור.

כמו בפראג, גם באולומוץ, אחד הדברים הנעימים לעשות הוא פשוט לשוטט בלי מטרה, ללכת ברחובות אקראיים פעם ימינה, פעם שמאלה, וליהנות מהאווירה.

העיר העתיקה של אולומוץ היא המונומנט ההיסטורי השני בגודלו בצ'כיה, אחרי פראג כמובן. רחובות עם בתים בצבעי פאסטל, ובמבנה משולבים אלמנטים עתיקים וקשתות הפרושות בין הבניינים. המרכז העתיק הינו ערבוב של סגנונות ארכיטקטורה. רוב הבניינים רנסאנסיים ובארוקיים, אבל מידי פעם תראו מבנים גותיים או מודרניסטיים.

לב העיר העתיקה היא כמובן "הכיכר העליונה" (Horní náměstí) ובמרכזה "עמוד השילוש הקדוש" הרשום באתרי המורשת עולמית של אונסק"ו כ"אחת הדוגמאות יוצאות הדופן של הביטוי האמנותי הבארוקי המרכז אירופאי". עמוד השילוש הקדוש נבנה במחצית הראשונה של המאה ה-18 כהכרת תודה על סיום המגפה שהשתוללה באזור. עמודים כאלו נמצאים כמעט בכל עיר במרכז אירופה. אבל העמוד של אולומוץ מיוחד מסיבה נוספת, הוא נבנה אך ורק על ידי אמנים מקומיים וכל דמויות הקדושים שפוסלו עליו, היו קשורים ישירות לעיר. התקרבו אל העמוד והציצו לתוך הקפלה הקטנה הבנויה בו.

עוד בכיכר, לא ניתן להתעלם מבית העיריה העתיק והשעון האסטרונומי המפורסם שלו, ה-Orloj.
בניגוד לשעון בפראג המושך אלפי צופים למופע של שניות בודדות בכל שעה עגולה, השעון של אולומוץ גדול יותר, מרשים יותר, והמופע שלו, שקורה רק פעם ביום (בדיוק ב-12:00), ארוך ועשיר יותר (עם כי לא פחות מטופש).

בניית בית העיריה החלה בשלבים מ-1378 עד 1443, השעון הוזכר לראשונה בשנת 1519, אבל ידוע לנו כי הוא נבנה באותה תקופה כמו בית העירייה, במאה ה-15, ב-1746 הוא קיבל את המראה הבארוקי, אבל הוא נהרס לקראת סוף מלחמת העולם השנייה ובין השנים 1947-1955, הוא שוחזר בסגנון המקובל באותם ימים – ריאליזם סוציאליסטי.
וכך כנהוג בקומוניזם, במקום קדושים יש לנו פרולטרים מכל הסוגים והכל מקושט בפסיפס מוזהב.

סביב השעון תמצאו עיטורים עגולים המציגים את חודשי השנה, ובכל אחד מהם ציור המתאים לעונה.

עוד יצירת מופת בארוקית היא כנסיית מיכאל הקדוש. היכנסו פנימה להתרשם מהמראה המרהיב, ולאחר שתתרשמו ממראה הכנסייה, כנסו למסדרון הקטן בצד ימין, ודרכו תגיעו למגדל עם נוף יפהפה של העיר העתיקה.

בהיותה עיר סטודנטיאלית עם כ-25,000 סטודנטים, לא ניתן להתעלם מהאווירה האינטלקטואלית השורה על העיר. תמצאו לא מעט חנויות ספרים קטנות ובתי קפה מקסימים להירגע בהם וכמובן גם סצנת האומנות מפותחת, החל מאמנות רחוב אבל גם תיאטראות ומוזיאונים.

ואם כבר מוזיאון, לא ניתן להתעלם מנוכחותו של פסל פרי ידיו של הפסל הפרובוקטיבי דייויד צ'רני, שיצירותיו מעטרות את פראג. על בניין המוזיאון לאומנות (ברחוב Denisova) ניתן לראות את דמותו של גנב בשם לופיץ', על גבו תרמיל וממנו מבצבץ פסל יקר ערך שגנב זה עתה. הוא מנסה לברוח מהמוזיאון לאחר שמשהו השתבש. הגנב זז באמצעות ידיו לאורך כרכוב הבניין כשהוא צועק ומקלל אבל לא יכול לרדת מהבניין…

וקצת יהדות.

בשנת 906 התיישבו בעיר ראשוני היהודים ובשנת 1060 הם הצטוו להתיישב בגטו שקם בעיר ולענוד טלאי צהוב על בגדיהם. בשנת 1454 גורשו יהודי העיר ורק לאחר מהפכת 1848 בוטל צו הגירוש. בשנים 1895-1897 נבנה בעיר בית כנסת, ובשנת 1900 מנתה הקהילה היהודית 1,676 נפש. לאחר כיבוש צ'כיה בידי הנאצים, ב-15.3.1939 הוצת בית הכנסת ונשרף כליל לאחר שהנאצים מנעו ממכבי האש לכבות את השרפה. בהמשך נאסרו 800 גברים מיהודי העיר, חלקם נשלחו למחנה הריכוז דכאו ואחרים למחנות ההשמדה. בדצמבר 1940 פונו יהודי העיר מבתיהם, שנמסרו למשפחות גרמניות וב-1942 נשלחו שאר יהודי אולומוץ לגטו טרזיינשטט ולמחנות הריכוז ורבים מהם מצאו את מותם שם או במחנות השמדה.
רק 285 מיהודי העיר שרדו את השואה.